המוח הקדחת של מרקלי: Legacy (לא, לא שלי)

by

פוסט זה מוגש תחת:

דגשי דף הבית, מדגישים,
ראיונות וטורים,
ביקורות על מוצרים

וויין מרקלי

מאת וויין מרקלי

אחרי המון שנים, קרוסאוברים מרובים גדולים של אירועים שהם ארוכים מדי ומלאים אפוסים שכמעט תמיד איחרו, מארוול קיבלה החלטה לחזור ליסודות ולנסות להחזיר את בסיס המעריצים המקורי שלהם. הם עושים זאת במספר דרכים, החל מחזרה לימי הזוהר של מארוול בשנות השבעים עם חותמות ערך אדירים של מארוול; גיליון חדש של F.O.O.M.; חזרה למספור המקורי של ספריהם (וזה לא כולם אלא הרבה מהם. קפטן אמריקה עבר ממס ’25 עד מס’ 695 וזה המספר שתקבל אם תוסיף את כל הקפטן אמריקה השונה מחדש השנים שחוזרות לסיפורי מתח. אבוי, יש בעיות עם המספור הזה מכיוון שנראה שהם דילגו על כמה סדרות עם כמה כותרות, אבל זה באמת לא משנה). ולבסוף, הם מנסים לחזור לסוג הסיפורים מאשר למארוול נהדר מלכתחילה. בהתחשב בכך שזה השפיע כמעט על כל הקו שלהם, אני לא מתכוון לסקור את כל הספרים, אבל בחרתי כמה שחשבתי שהם מצטיינים. יש הרבה יותר ממה שכתבתי גם כאן, אבל יש רק כל כך הרבה מקום. כמו כן, אם לא הייתי מזכיר תואר שלא מצביע על כך שזה היה רע, למרות שהיו כמה קונקרים בשינוי הכיוון הזה עבור החברה. הנה הספרים שבאמת בולטים לי.

קפטן אמריקה #695

קפטן אמריקה היה תקופה גסה בשנים האחרונות. בין ריצת ריק רודנדר שם הוא נלכד בממד אחר והיה לו ילד והזדקן ונאלץ לוותר על היותו קפטן אמריקה לריצה של ניק ספנסר, שם הפך לראש הידרה והתחיל מלחמה ביקום מארוול, החל ב הנוקמים יוצאי הדופן עומדים וממשיכים לאימפריה הסודית של Crossover Epic. לאורך כל זה, סטיב שוב הצטרף לצעיר, הצטרף לפלקון, שהפך לקפטן אמריקה, כך שהיו לך שני כובעים לזמן מה, וחבורה שלמה של דברים בין לבין, כולל החזרה של קאפווולף! עם החזרה למספרי Legacy, קפטן אמריקה חוזר עם צוות הקריאייטיב החדש של מארק ווייד וכריס סמני (יורד מהריצות שלהם על דארדוויל ואלמנה שחורה) והם הצמד הטוב ביותר לספר זה. מספרי המורשת מתחילים במספר #695 עם סיפור עלילה שנקרא Home of the Brave. ווייד וסמני החזירו את כובע לשורשיו עם סיפורו של קפטן אמריקה רק מסתובבים באמריקה עוזרים לאדם הפשוט, לפחות בגיליון הראשון הזה. סוגיה זו היא סיפור שלם בגיליון אחד, אך הוא גם מגדיר סיפור ארוך יותר ללא ספק שהם מתכננים. זה היה חם ומבדר וכל מה שסיפור קפטן אמריקה חייב להיות. זה ללא ספק הקפטן אמריקה הכי טוב שקראתי בהרבה שנים. אם אתה מתכוון לקבל ספר אחד של מארוול מדור קודם, זו באמת חייבת להיות הבחירה הראשונה שלך. קרוב לספר הטוב ביותר (עד קומיקס גיבורי על לפחות) כמו שאתה הולך למצוא.

Deadpool #287

דדפול הפעיל מחדש את מספור המורשת שלו עם גיליון מס ‘287 עם סיפור חדש בשם Deadpool Kills Cable. נהנתי מכתיבתו של ג’רי דוגן בדדפול כבר זמן מה. אני לא מעריץ גדול של דדפול כשלעצמו, אבל אני באמת נהנה מחוש ההומור של דוגן. ההומור הוא בתוקף מלא בסיפור הזה בו דדפול נשכר להרוג קוט, וכמובן ששום דבר לא מסתדר. זה מלא בפעולה ואלימות כשדדפול וחוט עוברים על עצמם במלוא העוצמה כשגפיים שונות נוגעות (וצומחות בחזרה) בתקופות שונות ככל שהסיפור מתרוצץ. זהו תערובת מהנה של הרפתקאות ואלימות שיש בה את כל ההיבטים הטובים ביותר של קומיקס דדפול יחד עם ההיסטוריה העשירה (והמוטה) של חוט שנזרק פנימה. יש באמת סיפור קוהרנטי מאחורי כל מה שקורה כאן, ו הם אכן משחקים על ההיסטוריה הארוכה בין שתי הדמויות האלה. קריאה מהנה לקוראים מבוגרים בגלל כל שפיכות הדמים.

שומרי הגלקסיה #146

לאחרונה הושקה שומרי הגלקסיה עם מספר מס ‘146 עם הסופר ג’רי דוגן (שוב) ומגוון אמנים, כאשר מרקוס היה האחרון. ממש נהנתי מכל הריצה של ג’רי דוגן בספר הזה, אבל עם ההפעלה מחדש של המורשת אני נהנה מהספר עוד יותר. זה כמעט כמו צוות היצירה בהשראה. קו העלילה הנוכחי כולל את חיל נובה, כולל ריצ’רד ריידר, ומה קרה לחיל ואיך הם חוזרים. עם קבוצת האפוטרופוסים הנוכחית הזו, בן גרים עזב את הקבוצה אך אנט-מן הצטרף. בעיקרון, אנט-מן כאן להקלה קומית, אבל זה עובד. הצוות עדיין פרוש עם החברים השונים שעושים את הדבר שלהם, אבל כל הסיפורים הצדדיים הללו בונים לקראת סיפור גדול יותר שמתרחש סביב יקום מארוול עם איסוף אבני החן האינסוף וחזרתו של אדם וורלוק (בסדרה זמין להזמנה מראש nOW). סיפורים אלה הם הטובים ביותר בסיפורי המרחב של מארוול, אקשן, הרפתקאות ונקף הומור עם אמנות נהדרת. זה נהדר לראות את חיל נובה בתוקף, ומארוול עושה ניסיון לתאר את מה שקרה לחיל בעשרים השנים האחרונות. כמו כמעט בכתיבתו של דוגן, זהו קריאה נהדרת המובאת לכמה אירועים גדולים ביקום מארוול. (הערת העורך: למרבה הצער, שומרי בוטלה בגיליון מספר 150.)

איש הברזל הבלתי מנוצח #593

מורשת איירון מן בלתי מנוצחת התחילה בגיליון מספר 593. עם ההכרזה האחרונה כי Brain Bendis עוזב את מארוול ל DC, זו תהיה הפרידה שלו לפארוול, ואיזו דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר החיפוש אחר טוני סטארק. מה שאני באמת אוהב בספר הזה הוא שבנדיס לקח את שני ספרי הברזל הקודמים שלו, והאמנים של שני הספרים, סטפנו קזלי ואלכס מלייב, ושילבו את הסיפורים. אז יש לך גם את רירי וויליאמס כברזל לב וד”ר דום בתור איירון מן, שניהם בנתיבים שונים המובילים לחזרתו של טוני סטארק. הסיפור נפתח כשגופו של טוני נעלם ורירי דואג לתככים תאגידיים עם דודה מאי ואחרים ואבדון המתעמת עם חבורת נבלים ענקית. הספר הזה הוא כמעט כמו הסיפורים הישנים למתח כשאתם מקבלים שני סיפורים בספר אחד, אך שני הסיפורים כאן קשורים זה לזה. עד כה נראה שזו יכולה להיות דרך נהדרת לבנדיס להיפרד.

אביר ירח #188

מון נייט שוב ​​חוזר אבל הפעם עם המספור המורשת, מה שמצביע על כך שהוא מספר 188, ובנוסף יש צוות יצירתי חדש. ראשית הוא הכותב, מקס בימיס, שכתב את אחד מסיפורי ה- X-Men האהובים עלי (ה- X-Men הגרוע ביותר אי פעם), ואליו מצטרף האמן ג’ייקן בורו, טרי מהרבה שנים של עבודה באווטאר על כותרות כמו חוצה ושגחה. הגיליון הראשון הזה מוגדר בעיקר של דברים לבוא, אבל מאוד אהבתי את זה. כמו בכל ספר טוב הנושא הזה גרם לי לרצות לקרוא את הגיליון הבא אידיאלי, למרות שאני צריך לחכות חודש לזה. לגיליון הראשון הזה אין מעט מה לעשות עם מה שעבר לפני כן למעט אזכורים למארק ספקטר (אביר מון) במעבר. מה שעושה Bemis בגיליון הראשון הזה הוא להניח את היסודות לנבל חדש ומתחיל לחקור מי ואיזה אביר ירח. האמנות של בורו היא מהטובים שראיתי אותו עושה. נראה שהוא מקבל השראה כאן, זה חד והכי טוב לסיפור של בימיס. זה לא אביר הירח שעשה וורן אליס, או ג’ף למייר, או אפילו בריאן ווד, אבל זה מבט חדש מאוד מושך על הדמות, ואני חושד שזה יתקשר לגרסאות הקודמות האלה לאורך הקו. יש המון אלימות, ומרוויח אותה דירוג T +, אבל האמנות של בורו מתאימה לזה בצורה מושלמת. נקודת התחלה נהדרת.

תאנוס מספר 13

למען האמת, לא נהנתי ב -12 הגיליונות הראשונים של תאנוס. זה נעשה מספיק טוב אבל הסיפור מעולם לא ריגש אותי. הכל היה על תאנוס והילד שלו וזה מעולם לא נראה לשום מקום. עם גיליון מס ’13, הגיליונות הראשונים של The Legacy Resangray של תאנוס, צוות יצירתי חדש מגיע על הסיפון, הסופר דוני קייטס והאמן ג’וף שו. עם הגיליון האחד הזה הייתי הרבה יותר מעוניין לקרוא הרבה יותר ממה שהייתי שנים עשר הקודמים. הסיפור הולך לכיוון חדש לחלוטין שהוא מקורי וגם מחווה כבוד למיטב תאנוס בעבר. נזרקתי לולאה כאשר רוכב רוח רפאים מרחב מופיע ומשם זה פעולה ותככים. אני גם צריך לומר שהאמנות של שו יפה. סצנות החלל נראות באמת גלקטיות ותאנוס נראה מאיים כשהוא מסתדר בכל מקום שהוא נראה. התחלה נהדרת לספר הזה. אני מקווה שהנושאים העתידיים הם טובים.

Daredevil #595

כפי שציינתי בפתיחה, אלה רק כמה מההפעלה החדשה של Legacy. ישנם מספר כותרות ממש טובות, כמו דארדוויל (בהן וילסון פיסק, הקינגפין, הופך לראש עיריית העיר ניו יורק, בסיפור שמראה את הפוליטיקה האמריקאית המודרנית) והפנתר השחור עובר לפעולה של גיבורי על סטנדרטיים עם חזרתם של Klaw. הזמן יגיד כמה טוב שינוי כיוון זה יעשה עבור מארוול. אני יודע שבאמת נהנתי מזה ואני חושב שנתון זמן שהם עשויים להחזיר את הקוראים שנסחפו לאורך השנים. אם אתה חובב מארוול שחלף, הכותרות האלה עשויות להיות בדיוק מה שאתה מחפש והיו חסרים. כמו תמיד אני מברך על המשוב שלך על הספרים האלה. האם קראת מישהו מהם? נהנית מהם? למה לא? מאילו מהם נהנית? ניתן להגיע אלי בכתובת mfbway@aol.com או בפייסבוק בוויין מרקלי. אני יודע שלא כולם מסכימים איתי על הדעות האלה, וזה יכלול את הבעלים ואת חברי העובדים שלי כאן ב- Westfield Comics, ולכן מדוע כל המילים והמחשבות האלה הם שלי ושלי לבד. עד הפעם הבאה…

תודה.

Leave a Reply

Your email address will not be published.